היום היה היום. האלים אמרו לו שהוא יוכל לראות את בואם של המשיחים מכל נקודה ביער, אבל עדיין, הוא חשש לפספס. מה בדיוק, הוא לא ידע.

חשיכה מוחלטת. לא ניתן היה לראות דבר. הסיבה היחידה להשאיר את העיניים פקוחות היה החשמל באוויר, והידיעה של מה שהוא מביא איתו, לסבלנים מספיק.

מתחת לאדמה, בלי חלונות, כשהאור כבוי, החשיכה הייתה מוחלטת. הוא גישש, ידיו מושטות קדימה כדי לחפש את המיטה, אבל הזרת של רגלו מצאה אותה קודם.

בזמן שרכב הפטרול עשה את דרכו האיטית בתוך היער, רגלי המתכת העכבישיים שלו מדלגים מעל שורשים ואבנים בולטות, סקוט הסתכל על העצים החולפים לציד...