סקרנות

עודכן ב: ספט 6


הגבר נזרק על ברכיו מול כס המלוכה, ידיו כבולות מאחורי גבו, כפי שדרש הפרוטוקול עבור חשוד בבגידה באומה. מזכירה בפינת ההיכל תקתקה את ההתרחשויות באופן מדוקדק, כיאה למשפט קלוקיאני חוקי. בייס, השופט העליון של קלוק, התקדם מצידו של המלך, והקריא את כתב האישום.

"ד"ר ניומן," הוא הכריז בקול צלול. "הנך מואשם בהסתרת קדמה מדעית מפני הכתר, כנדרש על פי חוק השיתוף המדעי של 1325. הקדמה המדוברת היא פריט פרוטוקול מספר 6948 מסדרה 13: רובוט תלת-גלגלי בעל יכולת תנועה עצמאית, ותודעה מלאה לסביבתו, הכוללת אינטליגנציה שמוערכת לזו של ילד בן 5."

פריט 6948 סובב את גלגליו מעט, מרצד במקומו באי-נוחות. השומרים לצידו נדרכו עם המוסקטים שלהם, ופריט 6948 התיישר שוב.

"ד"ר ניומן, האם אתה מכחיש את הטענות כנגדך?" מכונת הכתיבה של המזכירה תקתקה בקול רם בזמן שהיא שיעתקה את המילים לדף.

"אי אפשר להשתיק את הדבר הזה?" המלך אדיסון התרגז.

"אני עושה כמיטב יכולתי, הוד מעלתו," המזכירה צייצה ממקומה.

"תתאמצי יותר, גברת, או שאשלח את בייס לברר מה העונש על הפרת השלווה בזמן משפט."

המזכירה התכווצה, מקלידה את המילים בכזאת זהירות שהותירו רק סימן רפאים של הדיו. בייס כחכח בגרונו. "ד"ר ניומן, אתה מכחיש את הטענות?" מבטו של ניומן היה מרוכז ברצפה. בייס עמד לחזור על שאלתו כשניומן נענע בראשו. "שיירשם בפרוטוקול שהנאשם אינו מכחיש. ד"ר ניומן, בהתאם לחוק השיתוף המדעי, אתה יכול לבחור בין ללמד את המלך את עקרונות הקדמה שלך על מנת שיוכל לשחזר אותו בעצמו, או לעמוד בפני גזר דינו ללא הגבלת חומרה."

"חשוב לציין, לפני שתקבל החלטה," המלך אדיסון הבהיר, ניצוץ סקרנות מסוכן בעיניו, "שאם תסרב לחלוק את המידע הדרוש, גזר הדין יהיה מוות באמצעות צלב חשמלי."

"התחייבותו של המלך נרשמה לפרוטוקול, ובתור השופט העליון, אין לי ברירה אלא לאשר אותה." הוא וידא שהמזכירה המבוהלת תיעדה את המילים.

ניומן התנשם ממקומו על הרצפה. "גם אם יכולתי לשחזר את ההצלחה של קיורי, לעולם לא הייתי מפקיד את הסוד בידי המלך האכזרי ביותר שקלוק ידעה מאודה," הוא אמר, מעז להרים את מבטו רק לרגע כדי להצליב מבט עם המלך, לפני שנאלץ להוריד את מבטו שוב. "שיירשם בפרוטוקול שאני מסרב להצעת המלך."

בייס הנהן, וסימן לשומרים לקחת את ניומן משם. "גזר הדין יבוצע עם צאת החמה, בכיכר הדיודות, למען יראו וייראו." פריט 6948, אשר אותו ניומן כינה 'קיורי', פלט קול חריקה מכני מלא מצוקה כשניומן נלקח על ידי השומרים. "פריט 6948 יעבור לידי הכתר, לצורך פיצוח ומחקר."

"שימו אותה אצלי בחדר," המלך חיכך בידיו, מתעלם מקולות המצוקה של קיורי.

בייס חשב לעצמו שניומן כנראה צודק. זהו אכן המלך האכזרי ביותר שקלוק ידעה מאודה.


הדלת של חדרו של בייס הייתה פתוחה במקצת כשנכנס פנימה. הוא הניח את מנורת השמן שלו על השולחן - הוא עדיין התקשה לבזבז חשמל בשביל משהו פשוט כמו תאורה - ופנה אל ערימת הדפים עמוסת המשוואות שלו. הוא היה על סף פריצת דרך בתורת ההסתברות. היה משהו מאוד מרתק בהסתברות, בעיניו: נקודת המפגש בין הבלתי צפוי אל הניתן לחיזוי הייתה המפתח לחיבור המתמטיקה התיאורטית אל העולם האמיתי.

בעודו בוחן את העמוד העליון בערימה, הוא היה מוכן להישבע שהיו חסרות בו מספר משוואות. הוא הסתכל מסביב, וראה את הדף החסר על הרצפה, כנראה קורבן של משב רוח. הוא קם מכסאו והתכופף להרים אותו, וכשקם הרגיש מתכת קרה על צווארו.

"יש לי חידה בשבילך," הוא שמע קול נשי מאחורי גבו. "למה המשפטן הנאמן בגד בעמו?"

בייס ידע לזהות את צורתו של קנה רובה בצווארו, אבל לא נתן לכך להשפיע על צלילותו. "מעולם לא בגדתי בעמי, אם זה מה שאת מנסה לרמוז."

"אה, כן? לשרת כשופט עליון עבור גוש הברגים הזה בזמן שהוא מתעלל בבני עמו, זה לא נחשב בגידה בעיניך?"

בייס התנשם, והסתובב באיטיות, מביט היישר לתוך הקנה שכוון אל פניו. הוא יכל לראות גלגל שיניים מסתובב בעצלות לצד האקדח, מוכן להוציא את התרמיל ברגע שיילחץ ההדק. מאחוריו עמדה אישה גבוהה, ידיה מכוסות בכפפות עור, עינה הימנית מכוסה ברטיית זכוכית, שיערה הארוך נסתר תחת כובעם של המדענים החופשיים. הוא לא זיהה אותה.

"לשופט העליון יש אחריות לא רק אל העם שחי לצידו באותה העת," הוא אמר בסבלנות של אב שמסביר לבתו את חוק אוהם, "אלא לכל תושבי האומה, בהווה ובעתיד. שופט עליון שינסה לאחוז בשלטון ללא לגיטימציה משפטית יציב תקדים שיגרום ליותר נזק מכל מלך חולף."

גלגל השיניים השלים סיבוב שלם במקומו לפני שהמדענית הורידה את האקדח. היא התיישבה על כיסאו של בייס והביטה על המסמכים שלו. לאיים על השופט העליון הייתה עבירה שהדין עליה היה עד מוות, אילו בחר להעמיד אותה למשפט. הוא לא חשב שהיה בכך צורך.

"יש לי חידה נוספת בשבילך," המדענית דפדפה באיטיות בדפים שלו. "אם אדם מקריב את עצמו ואת חברו הטוב ביותר, בניגוד לעצותיהם של כל מכריהם. האם הוא ראוי לכך שתמלא את משאלתו האחרונה?"

"הייתי חושב שאם אותו אדם הקריב את עצמו, הרי שבקשתו האחרונה הייתה כל כך חשובה שהייתה שווה יותר מחייו. הייתי חושב שעבור מי שהעריך את חייו, לא למלא את בקשתו זאת קטנוניות שגובלת ברשע."

המדענית עזבה את הדפים, והחזירה את האקדח לנדן בחגורתה. היא קמה ללכת, ועצרה ליד הדלת לפני שהמשיכה.

"מסתבר שאתה שופט לא רע אחרי הכל, ד"ר בייס," היא שרבבה לפני שהסתובבה ונעלמה בנפנוף גלימה.

בייס הרהר בדבריה לזמן מה לפני שחזר אל ההסתברות שלו. כשהתחיל לבחון את הנוסחאות שוב, הוא שם לב שהדף שהביט עליו הכיל משהו אחר לגמרי.


בייס נקש על הדלת בסבלנות שאותה לא חש, והמתין. אף קול לא בקע ממעבדתו של המלך. הוא נקש שוב, הפעם בכוח רב יותר.

"לא עכשיו!" קולו של המלך בקע מבפנים.

"אני חושש שזה לא יכול לחכות, הוד מעלתו."

"ובכן, זה יאלץ לחכות בכל מקרה!"

בייס הסתובב אל אחד השומרים שלצידו, וסימן לו לעבר הדלת. השומר הכניס את זרוע הצבת שלו לתוך המנעול, ואז הרחיב אותה בכוח, גורם למנעול להתנפץ ולדלת להיפתח בעצלתיים.

המלך אדיסון הרים את ראשו מתוך גלגלי השיניים החשופים של פריט 6948, נראה המום. "מה אתה חושב שאתה עושה?"

השופט העליון הרים את המסמך בידו, החותמת המלכותית מנצנצת בתחתית. "דברו של המלך טיורינג, בנוגע לנושא של בינה מלאכותית," הוא אמר בטון רגוע. "'בינה מלאכותית שעוברת את מבחן הזיהוי העיוור הינה, לצורך כל דבר ועניין, בן אדם בגוף של מכונה.' פריט 6948 - או קיורי, כפי שכדאי שאקרא לה - עברה את מבחן הזיהוי העיוור לבקשתך."

המלך הביט במסמך באלם, מסובב את המברג שבידו.

"אם קיורי עברה את מבחן הזיהוי העיוור, הרי שמבחינה משפטית היא אדם בגוף של מכונה. ניסויים ללא הסכמה בבני אדם הם כנגד חוקי היסוד המדעיים של קלוק, ודינם הוא פיצוי וקלון. אלא אם כן הניסוי הסתיים במותו של מטופל, והרי אז דינם הוא מוות." בייס גלגל את הדף בידו, והביט אל הנורות הכבויות ששימשו כעיניה של יצירתו של ד"ר ניומן. "האם אתה מסוגל להחזיר את קיורי לבין החיים?"

אדיסון הסתובב אל גלגלי השיניים המבולגנים בשולחנו. "אם תתן לי מספיק זמן-"

"אני חושב ששנינו יודעים שאין לך מספיק זמן, הוד מעלתו." השומרים התקדמו אל המלך בצעדים מאיימים.

"לא! זה הכל מזימה של ד"ר ניומן, הנחש הארור הזה! עזבו אותי, כסילים! אני יודע יותר על מדע משאי פעם תוכלו לדמיין!"

בייס התקרב אל דלת התחזוקה בגבה של קיורי בזמן שהשומרים גררו את המלך החוצה. הוא קיווה שתהליך הבחירה של המלך החדש יהיה פחות עקוב מדם מתהליך ההרשעה של המלך הנוכחי.


הרשמו כדי להתעדכן בסיפורים חדשים
  • Twitter
  • Facebook
  • Instagram

© 2020 דניאל רמבישבסקי. נבנה באמצעות Wix.com